אנזימי העיכול מהווים חלק בלתי נפרד מפעילות מערכת העיכול ואחראים על פירוק המזון שאנו אוכלים לאבני הבניין שלהם. גופינו מייצר את האנזימים האלו באופן טבעי וכל אחד מהם אחראי על פירוק של רכיב תזונה מסוים – שומנים, פחמימות וחלבונים.


חסר באנזימי העיכול יכול לנבוע מגיל או ממצב רפואי כמו דלקת הלבלב, סוכרת ואי סבילות ללקטוז. מחסור באנזימי העיכול יכול לעכב ספיגת רכיבי תזונה ולגרום להופעת התסמינים אי נוחות בטנית, התכווצויות, נפיחות בטנית, גזים, כאבים באזור הבטן העליונה (דיספפסיה), שלשולים, בחילות, צואה מצחינה ועוד.


תיסוף של אנזימי עיכול יכול לסייע משני היבטים. ראשית, תיסופם יכול להקל על תופעות מערכת העיכול. שנית, תיסוף האנזימים יכול לשפר את תהליך העיכול וספיגת רכיבי התזונה ולקדם סביבה בריאה יותר של מערכת העיכול.

7 אנזימי העיכול הנבחרים שנמצאים ב-EATLESS:


• לקטאז – אנזים החיוני לפירוק הלקטוז – סוכר החלב. אנזים זה מופרש במעי הדק, שם מפרק את הלקטוז לגלוקוז וגלקטוז.
70% (לפחות!) מהישראלים סובלים מאי סבילות ללקטוז – מצב בו קיים חסר או איבוד של אנזים הלקטאז, מצב זה מאופיין לרוב בגזים, בחילות, שלשולים, כאבי בטן ונפיחות לאחר צריכת מוצרי חלב. תיסוף של לקטאז לפני ארוחה מספק את האנזימים לפירוק הלקטוז שבמוצרי החלב, לסיוע בעיכול הלקטוז והקלה על התסמינים הנלווים.


• עמילאז – אנזים המופרש מן הלבלב ובלוטות הרוק. תפקידו המרכזי הוא בעיקר לפרק פחמימות (בעיקר עמילן וגליקוגן) באזור הפה והמעי הדק, תפקיד בעל חשיבות רבה מאחר ובאמצעותו נספג גלוקוז, המקור העיקרי לאנרגיה לגופינו. רמות עמילאז נמוכות מתרחש במספר מצבים, ביניהם השמנת יתר, חולי סוכרת, עמידות לאינסולין, עישון, שתיית אלכוהול מרובה, מחלות כליה, כבד ולבלב, ומעידות על בעיות מטבוליות כמו פעילות אינסולין לקויה, ומטבוליזם לקוי של הגלוקוז.


• פרוטאז – אנזימי פרוטאז מסייעים בפירוק חלבונים ליחידות חלבונים קטנות כמו חומצות אמינו ופפטידים. הפרוטאזות מתחילות את פעילותן כבר בקיבה, וממשיכות בפעילותן לאורך מערכת העיכול. אנזימים פרוטאוליטים יכולים לקדם מערכת חיסונית בריאה יותר ולתמוך בתפקודים אנטי-דלקתיים. תוספי פרוטאז נמצאו במחקרים כמועילים ומשפרים את עיכול החלבונים.


• ברומליין – קבוצה של פרוטאזות- אנזימים האחראיים על פירוק חלבונים. קבוצת אנזימים זו כוללת אנזים הנקרא ציסטאין פרוטאינאז, שאחראי על שבירת קשרי החלבונים ומסייע בעיכולם ובתופעות מערכת עיכול כמו שלשול. לברומליין יתרונות בריאותיים רבים, כגון הפחתת שכיחות של הפרעות קרדיווסקולריות שונות הודות לפעילותו המעכבת הצטברות טסיות דם. בנוסף, לברומליין מנגנון פעולה אנטי דלקתי, לכן הוא משמש לטיפול במגוון כאבים, טיפול בכוויות ומצבים דלקתיים. מחקר שבדק את השפעת הברומליין בהיבט הספורט, מצא כי פרוטאזות בכללי, וברומליין בפרט, שיפרו את התאוששות כיווץ השריר אחרי אימון והפחיתו את משך כאבי השרירים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.


• ליפאז – משפחת אנזימים המיוצרת בקיבה ובלבלב ואחראית על פירוק טריגליצרידים (סוג של שומנים) לחומצות שומן חופשיות ולגליצרול. לליפאז גם תפקיד בספיגת ויטמינים מסיסי שומן (ויטמיני A, D, E, K). ויטמינים אלו נמצאים בסביבה השומנית של המזון, לכן ספיגתם מתאפשרת הודות לפירוק השומן שמבצע הליפאז. תיסוף של ליפאז יכול להקל על סימפטומים כמו שלשול, נפיחות וחסרים תזונתיים האופייניים במצבים כמו צליאק, ציסטיק פיברוזיס ודלקת כרונית של הלבלב.


• אינברטאז – אנזים מבצע פעולת היפוך ('Inversion') של פחמימה מסוג סוכרוז לגלוקוז ופרוקטוז, מפעולה זו נובע שמו. תפקידו של האינברטאז מאוד משמעותי בבקרה של תנועת הסוכרוז, אחסונו וניצולו. אנזים האינברטאז נמצא גם בפירות ומשתתף בתהליך ההבשלת הפרי. למעשה, הוא זה שהופך את הפרי למתוק יותר מאחר ותוצרי הפירוק של פעולת האינברטאז נתפסים כמתוקים יותר.


• פקטינאז – אנזים האחראי לפרק פקטין, פחמימה מורכבת המצויה בדפנות פירות וירקות, למונומרים כגון חומצה גלקטורונית. לפקטינאז יתרונות רבים כמו סגוליות גבוהה, יעילות קטליטית (פירוק) גבוהה, ויכולתו להתאים את עצמו לסביבה. קומפלקס אנזימי עיכול במחקרים – במחקר קליני שבדק את יעילות תוסף אנזימי עיכול מצא כי השילוב של אנזימי עיכול כגון ליפאז, פרוטאז ועמילאז שיפר את תסמיני מערכת העיכול שלאחר ארוחה עשירה בקלוריות ושומנים במספר דרכים, כגון שובע מוקדם ומלאות לאחר הארוחה, הפחתת נפיחות, אי נוחות בחלק הבטן העליון, בחילות, גיהוקים והקאות. מספר מחקרים נוספים מצאו שטיפול באמצעות תוסף אנזימי עיכול בקרב מטופלים הסובלים מכאבים באזור הבטן העליונה (דיספפסיה) הקל על הסימפטומים הנלווים של גזים, נפיחות, גיהוקים ואי נוחות שלאחר ארוחה.

מקורות:

1. Stourman N, Moore J. Analysis of lactase in lactose intolerance supplements. Biochem Mol Biol Educ [Internet]. 2018 Nov 1 [cited 2023 Jun 29];46(6):652–62. Available from: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30462373/

2. Nakajima K, Nemoto T, Muneyuki T, Kakei M, Fuchigami H, Munakata H. Low serum amylase in association with metabolic syndrome and diabetes: A community-based study. Cardiovasc Diabetol [Internet]. 2011 Apr 17 [cited 2023 Jun 29];10(1):1–8. Available from: https://cardiab.biomedcentral.com/articles/10.1186/1475-2840-10-34

3. Nakajima K. Low serum amylase and obesity, diabetes and metabolic syndrome: A novel interpretation. World J Diabetes [Internet]. 2016 Mar 3 [cited 2023 Jun 29];7(6):112. Available from: /pmc/articles/PMC4807301/

4. Akinfemiwa O, Zubair M, Muniraj T. Amylase. StatPearls [Internet]. 2022 Nov 10 [cited 2023 Jun 29]; Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK557738/

5. Majeed M, Majeed S, Nagabhushanam K, Arumugam S, Pande A, Paschapur M, et al. Evaluation of the Safety and Efficacy of a Multienzyme Complex in Patients with Functional Dyspepsia: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. J Med Food [Internet]. 2018 Nov 11 [cited 2023 Jun 29];21(11):1120. Available from: /pmc/articles/PMC6249666/

6. Haile S, Ayele A. Pectinase from Microorganisms and Its Industrial Applications. The Scientific World Journal [Internet]. 2022 [cited 2023 Jun 29];2022. Available from: /pmc/articles/PMC8933074/

7. Invertase - an overview | ScienceDirect Topics [Internet]. [cited 2023 Jun 29]. Available from: https://www.sciencedirect.com/topics/agricultural-and-biological-sciences/invertase

8. Park SY, Rew JS. Is Lipase Supplementation before a High Fat Meal Helpful to Patients with Functional Dyspepsia? Gut Liver [Internet]. 2015 Jul 1 [cited 2023 Jun 29];9(4):433. Available from: /pmc/articles/PMC4477985/

9. Agrawal P, Nikhade P, Patel A, Mankar N, Sedani S. Bromelain: A Potent Phytomedicine. Cureus [Internet]. 2022 Aug 11 [cited 2023 Jun 29];14(8). Available from: /pmc/articles/PMC9463608/

10. Pavan R, Jain S, Kumar A. Properties and Therapeutic Application of Bromelain: A Review. Biotechnol Res Int. 2012;2012.

11. Cichoke AJ. Bromelain. Textbook of Natural Medicine [Internet]. 2020 [cited 2023 Jun 29];458-464.e3. Available from: https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/B9780323430449000595